עגורן הוא ציוד מכני הנדסי וכבד שאותו אפשר להפעיל רק בכפוף להסמכה מסוימת. עם זאת, יש גם סוגים שונים של עגורנים וקיימת הסמכה נפרדת לכל אחד מהם.
התפקיד של המפעיל
ההסמכה הנדרשת להפעלת ציוד מכני הנדסי שמיועד להרמת גופים כבדים חשובה מאוד. בראש ובראשונה, החשיבות נובעת מעצם העובדה שמדובר על ציוד שמסובך להפעיל אותו ועל מכשירים שיכולים להיות מסוכנים עבור הסביבה. שנית, ההסמכה חשובה משום שהיא מגבירה את יכולת השליטה בציוד מכני הנדסי שמיועד להרמת גופים כבדים ולכן גם מייעלת את העבודה איתו. בנוסף, בעזרת ההסמכה ניתן להתאים את המפעיל לאופי הפרויקט.
הבדלים בין סוגי מפעילים
ההסמכה הנדרשת להפעלת עגורן למשל משתנה בין הסוגים הבאים של ציוד מכני הנדסי שמיועד להרמת גופים כבדים:
א. מנוף צריח – מנופי צריח מגיעים בדגם טלסקופי או בדגם חוליות. ההבדל הוא שהדגם הטלסקופי הוא למעשה מנוף בנייה שבו מגביהים את המגדל על ידי הרמת שלד פנימי, בעוד מנוף חוליות נבנה בצורה מודולארית.
ב. משאית מנוף – ההסמכה הנדרשת להפעלת משאית מנוף היא הבסיסית והפשוטה ביותר. מצד שני, המפעיל צריך להיות בעל רישיון מתאים לנהיגה על רכבים שהם במשקל של מעל 15 טון.
ג. מנוף נייד – יש גם הסמכה שונה עבור הפעלה של מנוף נייד. כאן מדובר על מנוף מתקפל שמותקן על גבי משאית כבדה, אך אין לו את יכולת השינוע של המטען כמו משאית מנוף.
ד. מנוף גשר או שער – גם מנועי גשר וגם מנועי שער נפוצים מאוד בנמלי תעופה, בנמלי ים ובמפעלים או מחסנים. ההבדל הוא שמנוף גשר מורכב משתי מסילות שביניהן קורה אופקית, בעוד מנוף שער מורכב משני עמודים עם קורה אופקית שעליה וו עם גלגלת.
השפעת דרגת העומס על ההסמכה
בפועל יש גם 5 דרגות של רמות הסמכה עבור עגורנאים. ההבדל הוא שסוג א' מיועד למפעיל של עגורן צריח, סוג ב' למפעיל של מנוף נייד, סוג ג' למפעיל של מנוף גשר, סוג ד' למפעיל מנוף להעמסה עצמית וסוג ה' לאתת.
